פסק-דין בתיק ת"ק 005263/05

1.         בפניי תביעה ותביעה שכנגד. התובע והנתבע שכנגד (להלן: "זמיר") הינו קבלן אשר העסיק את הנתבעת/תובעת שכנגד (להלן: "סעדון") לצורך ביצוע ניסורים והפלה של קירות בטון. המחיר המוסכם היה 180 ש"ח למטר.

לטענת זמיר, סעדון הזניחה את העבודה וזמיר נאלץ להשכיר שירותיו של משה פרץ כדי לבצע את העבודה (ראה: ת/2, ת/3). לטענת זמיר, סעדון לא ביצעה את העבודה ומה שכן בוצע לא היה בעל ערך בכלל. זמיר נאלץ לשלם 300 ש"ח למטר למר משה פרץ לביצוע העבודה, להבדיל מ 180 ש"ח למטר כפי שהוסכם עם סעדון.

2.         לטענת סעדון, ביצעה ניסור של 45 מטר. על כך היא תובעת את זמיר בגין שכרו בסך 12,636 ש"ח. לטענת סעדון, זמיר הציג את העבודה כניסור בטון, ריצפה בעובי של  40 ס"מ כאשר בפועל היה מדובר ב 45 ס"מ, דבר אשר הוסיף לעלות ביצוע העבודה. הצדדים מסכימים שלא שולם מאומה לסעדון ע"י זמיר.

3.         בתביעה אזרחית (אפילו בתביעות קטנות) נטל ההוכחה הוא "הטיית מאזן הצטברות הראיות". כאשר קיימת שקילות ברמת וודאות בין שתי גרסאות נוגדות היא פועלת נגד הנושא בנטל השכנוע (ראה: ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פד"י נ"ה (5) 82).

            בשתי התביעות זו נגד זו, על כל צד חל נטל השכנוע. על הצד של זמיר להוכיח מה בוצע או לא בוצע ע"י סעדון. כמו כן, אם מה שכן בוצע על ידה (אם בכלל) נעדר ערך.

            כנגד זה, מוטל על סעדון הנטל להוכיח מה כן בוצע מאחר וההסכם היה מבוסס על ביצוע מלא של פעולת הניסור ומה ערך העבודה שבוצעה (לפי "שכר ראוי" ו/או מניעת "עשיית עושר שלא במשפט").

4.         זמיר לא הביא עדים ו/או חוו"ד של מומחה אם מדובר בעובי של 45 ס"מ או 40 ס"מ. יתרה מכך, לא הובאה בפני בימ"ש ראיה חיצונית בקשר למצב בשטח בעת הזנחת העבודה ע"י סעדון. נכון הדבר שת/2 ות/ 3 מוכיחות שבוצעה עבודה אולם אין עדות בקשר למצב בפועל. דהיינו, האם משה פרץ הגיע למקום ולא בוצעה עבודה בכלל ואם כן, לא היה ערך לאותה עבודה ומשה פרץ נאלץ לבצע את פעולת הניסור כאילו לא נעשה כלום.

5.         לאור החוליות החסרות לא ניתן לקבוע אם היתה הפרת הסכם, או שינוי מהותי בתנאי ביצוע ההסכם (ההבדל בין 40 ס"מ ו 45 ס"מ). אין עדויות על עובי הריצפה ונתון זה משפיע על ביצוע העבודה  (לדעתו של זמיר: כן; לדעתה של סעדון: לא).

כדי להתייחס לתביעת זמיר לפיצוי בגין הפרת הסכם אין ראיות בקשר לעבודה שכן בוצעה או לא בוצעה, משמעות הדבר שלא ניתן לקבוע שווי העבודה (ב"שכר ראוי") כדי למזער את הנזק ולצורך קיזוז שזו זכותו של סעדון. במצב הקיים העניין שקול. נטל השכנוע על זמיר להוכיח הפרת ההסכם בצירוף לנזק שנגרם לו. כל עוד לא הוכח אחרת, הנחת היסוד בעניין זה היא שבוצעה העבודה בעלת ערך לא ידוע. לכן לא הוכח נזק.

יודגש ויצוין שהיה על זמיר להביא לפחות את משה פרץ או מי מטעמו בעניין זה, דבר שהיה פשוט. לא ניתן ללמוד מת/2 ות/3 דבר למעט מה שולם למשה פרץ. כמו כן, אין לקפח את זכויותיה של סעדון לחקור חקירה נגדית.

מותב זה ער לס' 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, המאפשר גמישות בסדרי דין וראיות בעשיית צדק. יחד עם זאת, אין בגמישות זו כדי לאפשר מתדיינים לטעון טענות ולא להביא ראיות התומכות בטענותיהם. לכן, לאור האמור לעיל התביעה של זמיר נדחית.

6.         סעדון הגישה תביעה שכנגד. אין בדחיית תביעתו של זמיר כדי לסייע לסעדון. כפי שצוין לעיל, לא הובאו ראיות או עדויות בכל הקשור לעבודה שבוצעה או לא בוצעה. כדי לזכות בפיצוי בגין עבודה שבוצעה (ולא ב"שכר ראוי" או למניעת "עשיית עושר ללא משפט") יש להציג עדות מהותית ומקצועית כדי לסייע לביהמ"ש לקבוע מה כן בוצע (אם בכלל) ושווי העבודה מטעם סעדון, או, בכמה העבודה אשר בוצעה חסכה לזמיר בעלות נוספת (לכן זמיר נהנה מהעבודה) בהשלמת ביצוע הניסור כפי שתוכנן.

7.         כפי ששקילות העניין מונעת מזמיר לזכות בפיצויים בגין הפרת ההסכם כנ"ל בעניין תביעת סעדון. הראיות נשארות שקולות זו נגד זו, דבר הפועל לטובתו של זמיר. כפי שצוין לעיל על ראיות חסרות בתביעתו של זמיר, נכון הדבר בעניינה של סעדון.

            תמוה בעיניי ביהמ"ש למה מנהל סעדון לא התייצב לדיון הראשון וכמן כן, לאור התביעה שכנגד, למה לא הביא עד (אפילו אחד מהפועלים) כדי לתאר מהות העבודה אשר בוצעה.

            לכן דין התביעה שכנגד להידחות.

אשר על כן הנני דוחה התביעה והתביעה שכנגד. לאור התוצאה ונסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום כ"ד באב, תשס"ה (29 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים

 שופט: שטרק פאול